יום שיא – שכבת כיתות ב' – סיכום התמה "יש מאין"

הורים יקרים,

היום השתתפתם באירוע השיא הראשון לשנה זו, בשכבת כיתות ב' - סיכום התמה "יש מאין".

התמה "יש מאין", כמו כל תמה אחרת, התגבשה מתוך התבוננות בתכניות הלימודים השונות וחיפוש חיבורים והקשרים מעניינים ורלבנטיים לחיי התלמידים. בתקופה זו של השנה עוסקים בכיתה בבריאת העולם ובהקשרים רחבים של המושג "בריאה". הייתה זו סיבה טבעית לבחור בתמה "יש מאין".

ביום זה יכולתם לצפות ו/או להשתתף בשני שיעורים מתחומי דעת שונים, אשר הדגימו, הלכה למעשה, את תהליכי הלמידה בזיקה לתמה.

להלן סיכום המפגשים:

מוסיקה (לימודי חלילית) ומחול

בכל אחד מתחומי הדעת בנפרד התקיים תהליך למידה כמתוכנן בתכנית הלימודים השנתית. בשיעורים השונים הושם דגש על המיומנויות הנדרשות להעמקת היכולת וההבנה של הלומדים את הנושאים השונים תוך הצבת גירויים ואתגרים להנעת הלומדים.

אחד האתגרים נוצר באמצעות החיבור של שני תחומי הדעת יחד לתמה "יש מאין" – מעשה רקמה של תהליך לימודי אחר. במהלכו למדו והתנסו הילדים במושגים כמו "מקצב", "צליל" (אורך וגובה), תנועה, בכל תחום בפני עצמו ובשלב מאוחר יותר יחד. כך נבנה חיבור מוסיקלי-תנועתי ונוצרה יצירה משותפת, חדשה (ה"יש"), המשלבת בין שני העולמות.

בדרך זו הגיעו הילדים לתובנות חדשות ותגליות מעניינות על "יש מאין" שהעצימו את החוויה.

מורות מובילות: עירית שלוש ויעל רביד

אמנות פלסטית

בשיעורי האמנות הפלסטית כל יצירה מתחילה מדף חלק או מגוש של חומר... הדף החלק, החומר מהווים את הבסיס ליצירה, לגיבוש ה"יש" האישי / הקבוצתי.

בשיעורים השונים עבדו הילדים על טכניקה שונות כמו מריחה של צבע, פתיחה של יצירה באמצעות כתמי צבע, שבהדרגה "קיבלו צורה". גוש החומר "לבש" צורות שונות, והנייר הדו-מימדי הפך לצורה תלת-מימדית.

במפגש הנוכחי הפרקים הראשון והשני מתוך הספר "הנסיך הקטן" היוו את הטריגר ליצירה אחרת...

"אבא, צייר לי כבשה..." – כיצד ניתן ליצור כבשה בשונה ממה שאנו מכירים, ייצוג אחר לדמות הכבשה. הרעיון במפגש השיא היה לחשוב על הדבר המוכר בהקשרים אחרים, שונים מהטריוויאלי וליצור משהו חדש.

מורות מובילות: ענת עסיס וניצה שפנצר

תיאטרון

במהלך שבוע הבריאה, עסקו הילדים בתיאטרון ביום הראשון והרביעי של הבריאה – האור והמאורות. נושא זה היווה הזדמנות רלבנטית לעסוק בתפקיד התאורה בתיאטרון.

בשיעורי תיאטרון שעסקו בבריאה הציגו הלומדים את המאורות הגדולים והקטנים בדרכים יצירתיות, ואילו במפגש שהתקיים היום הודגש הקשר בין החוויה הפיזית של ייצוג בריאת המאורות, העיסוק ביום ולילה, לקסם ("יש מאין") של התיאטרון "התאורה".

בשיעור ניתן היה לראות את ההשפעה שיש לתאורה על "היום" ו"הלילה", כפי שהילדים בחרו לייצג אותם.

כמו כן, ניתן היה לגלות את "הקסם" של הפנס הבודד בתיאטרון ומה ניתן להפיק ממנו – מה קורה כשמאירים על פנים מכיוונים שונים, או מה קורה כשמוסיפים פילטר של צבע אדום.

ובעצם "כשנדלק האור מתחילה ההצגה"...

מורה מובילה: נורית אייל

כישורי חיים

מתוך התבוננות בתחומי הדעת הרבים שנלמדים בכיתה על-ידי המחנכות, ומתוך חשיבה על חיבור בין התחומים השונים לתמה "יש מאין" בחרו המחנכות את "דיאגרמת וון" (תרשים המבטא קשרים בין קבוצות), ככלי אשר יסייע בידיהם לקדם הבנה של נושאים שונים וכן פיתוח מיומנויות של פתרון קונפליקטים – כיצד ממצבים של חוסר קשר ותקשרת ("אין") ניתן למצוא מכנה משותף בין הצדדים ולבחור ב"יש".

כך למשל, במדעים - נפגשנו בתמה בהקשר של התפתחות הצמח (הדומה והשונה בין הצמחים השונים), בשפה - בהקשר של בניית סיפור (התבנית הסיפורית - הבסיס המשותף, הרעיונות ופיתוחם – הייחודיות) ; בחשבון - דרך חקר מבנה המספר (משותף וייחודי למספרים שונים).

בתחום כישורי החיים זיהו המחנכות צורך למצוא כלי שיסייע בידי הילדים לנהל קונפליקטים באופן עצמאי. השיח שהתקיים בכיתה התמקד בהיווצרות קשרים בין אנשים, שיח וקונפליקט – "יש מאין".

לצורך כך נבחר המודל הפשוט והברור "דיאגרמת וון".

ההדגמה שהתקיימה ביום זה נבעה מתוך הידיעה כי אנו בי"ס על-אזורי, ומספר המפגשים בין ההורים נמוך יחסי וקיים צורך אמיתי לנסות ולהעמיק את ההיכרות בין המשפחות, מעבר להיכרות ויחסי החברות בין הילדים. לצורך כך התנסו בני המשפחה במציאת חיבורים מעניינים, והעמקת ההיכרות בין המשפחות השונות באמצעות דיאגרמת וון.

בכיתה המקבילה הועמק השיח בין המשפחות באמצעות "סיפורי חיות" המזמנות שיח סביב מושגים שונים, המאפשרים העמקת ההיכרות באמצעותם.

מורות מובילות: אורית הורוביץ וטובי חמו

שכבת כיתות ב' - תמה ראשונה: "יש מאין"

במסגרת הלמידה הרב תחומית המתקיימת בשכבת כיתות ב', בזיקה לתמה "יש מאין", אנו נמצאים בעיצומו של "שבוע הבריאה".

במהלך החודש האחרון שיתפו המורים המלמדים בשכבה זו האחד את השנייה בנושאי השיעור אותם הם צפויים להעביר בהלימה לימי הבריאה השונים. המורים התייחסו זה לרעיונותיו של זו וביחד יצרו תצרף מרתק.

הלכה למעשה, במהלך כל יום התקיימה השבוע למידה סביב יום הבריאה הרלבנטי, שהתמקדה בהיבטים שונים של מושא הבריאה. בדרך זו אנו מבנים אצל הלומדים רשת מושגית שמטרתה לעבות את הלמידה, להגיע להבנות חדשות ולאפשר ללומדים ליצור קשרים בין תחומי ידע שונים סביב אותו מושג/נושא.

בפתיחת כל יום קראו הילדים את הפסוקים הרלבנטיים ליום הבריאה ובסיכום כל יום התקיים בכיתה שיח רפלקטיבי, שמטרתו לסייע לילדים לבדוק מה היה ידוע, מה היו רוצים לדעת ומה למדו – כיצד ה"אין" הופך ל"יש".

להלן מספר דוגמאות הממחישות את דרך הלמידה שתוארה לעיל:

יום הבריאה הראשון – "מבדיל בין חושך לאור"

בתיאטרון – שיחקו הילדים במשחק "תוהו ובוהו" - משחק בו הילדים עצבו בקבוצה, באמצעות הגוף, "מפץ גדול", אשר יצר שתי קבוצות - אור וחושך. החיבור לעולם התיאטרון התקיים בשיח שעסק בהפרדה בין קהל ובמה, ובבניית תפאורה - חלוקת החלל שעל הבמה.

במחול - הילדים יצרו "תוהו ובוהו" באמצעות תנועת גוף. מתנועה במרחב האישי והציבורי ללא הנחייה, ליצירת "סדר" על ידי מעבר לתנועה מונחית. לסיכום התקיים שיח על ההשלכות שיש להנחייה על הגוף ואופן תנועתו.

במוסיקה - תכנית "מפתח"- הילדים האזינו ליצירה "הבריאה", שהלחין יוזף היידן. בעקבות ההאזנה הכירו הילדים את המושג "אורטוריה" ומושגים מעולם המוסיקה הקשורים בו: תזמורת, מנצח, אריה, רצ'יטטיב, טוטי, שלישייה, סולו, ליווי ומוסיקה עתיקה.

בכישורי שפה – הילדים קראו טקסט מידעי על תומס אלווה אדיסון, ממציא הנורה, ותרגלו מיומנויות עבודה עם טקסט מידעי. לסיום התקיימה פעילות חווייתית בזוגות בחצר ובה ציירו הילדים זה את צלו של חברו.

בחינוך גופני עסקו הילדים במושגים "מוביל" ו"מובל". הילדים עבדו בזוגות על אופני התקדמות שונים, פעם כמוביל (האור) ופעם כמובל, כאשר עיניו של "המובל" קשורות במטפחת (חושך) ועליו להישמע להנחיות המוביל. תפקידו של המוביל היה לסייע בידי המובל להצליח במשימה.

 יום הבריאה השני – המים (הפרדה בין מים לשמים)

בשפה קראו הילדים טקסט מידעי "מדוע משתנה צבע השמים בשעות היום השונות". הטקסט זימן למידה על סוגי עננים והשתנות צבע השמים. בהמשך הילדים יצאו לחצר לתצפית בשמים, כתבו (כתיבה תיאורית – שימוש בשמות תואר) וציירו את השמים.

במדעים – התמקדו הילדים בהסבר המדעי שעסק בסיבות לשינוי צבע השמיים.

במוסיקה האזינו הילדים ל"מוסיקת מים" מאת טקמיצו, ובהיבט המוסיקלי ערכו

השוואה בין "עצירות"/הפרדות ביצירות שונות - עצירה פתאומית לעומת מעבר חלק.

באמנות פלסטית יצרו הילדים בזוגות עבודה משותפת כאשר כל אחד מהילדים יצר מכיוון אחר של גיליון העבודה את המים שלו (ים/שמים) במגוון חומרים. קבוצה אחרת ציירה את השמיים תוך התייחסות לגוונים השונים והטכניקות הנדרשות ליצירתם.

יום הבריאה השלישי – היבשה והצומח

בשיעור מדעים נערכה פעילות הנבטה לאחר שהילדים קראו את הסיפור "סיפורו של זרע". זהו סיפור קצר המתאר את חייו של זרע מרגע ששותלים אותו ועד לנביטה. הילדים ציירו את השלבים השונים במחברות ולאחר מכן עבדו בקבוצות והכינו צלחות להנבטה של שעועית/חומוס וכו'. הילדים עבדו על פי ההנחיות וגילו שהנביטה אינה מידית, אלא תהליך. במהלך הימים הבאים ערכו הילדים תצפיות ודווחו בעקבותיהם על תהליך הנביטה.

בשפה עסקו בנושא מתחום הלשון - שורש ומשפחות מילים (הקבלה בין שורש של צמח לבין שורש של מילה). הפעילות התקיימה בחצר - פעילות משותפת שכבתית. הילדים קיבלו פרחים מסול, כאשר במרכז הפרח כתבו שורש של מילה ועל עלי הכותרת כתבו מילים השייכות לאותה משפחת מילים. הפרחים הושחלו על חוטי דיג עם חרוזים צבעוניים – כך יצרו מובייל דמוי צמח ועליו משפחות מילים.

יום הבריאה הרביעי – בריאת המאורות

בשיעור תיאטרון הציגו הלומדים את המאורות הגדולים והקטנים בדרכים יצירתיות באמצעות אביזרים, שימוש בפנסים והחשכת החדר. פעילות זו זימנה שיח על אודות תפקיד התאורה בתיאטרון.

במחול עסקו הילדים בשלושה מושגים המשותפים למאורות ולתנועה:

גודל – השמש יצג תנועה גדולה, הירח תנועה בינונית והכוכבים תנועה קטנה.

תנועה – סיבוב במקום, האחד סביב השני וכו'.

השפעה – כיצד תנועה אחת משפיעה על האחר. הילדים התנסו בתנועה בדרכים שונות ובגדלים שונים וראו את ההשפעה של התנועות על הנוכחים במרחב המשותף.

בשפה – קריאת טקסט מידעי "הנחיתה הראשונה על הירח".

יום חמישי - בריאת הדגים והעופות

בשיעור שפה הכירו הילדים את תכונתו של דג הסלמון השוחה נגד הזרם והקשר לביטוי "שוחה נגד הזרם".  בשיעור בחנו כיצד הפכה עובדה מדעית לביטוי שגור. בשיעור התמקדו בבעלי החיים הימיים. הילדים למדו את הביטוי "לשחות נגד הזרם" – מה מקור הביטוי (דג השלמון הידוע בתכונתו לשחות נגד הזרם לטובת צאצאיו), מה פירושו ומתי נכון להשתמש בו (התנסות בדוגמאות). לסיום התנסו הילדים ביצירת דג מקיפולי נייר (אוריגמי).

במדעים התמקדה הלמידה בעופות והתמקדה בציפורים הנודדות - תופעה האופיינית לעונת הסתיו, העונה הנוכחית. הילדים למדו על מסלול הנדידה של הציפורים, הסיבות לנדידה, המבנים השונים בהם נוהגות הציפורים לנדוד ואף חשבו מה הציוד הנדרש כאשר יוצאים לתצפית בציפורים הנודדות ובאילו שעות ביום יוכלו לצפות בהן.

באמנות פלסטית - ציירו מתוך כתם מקרי של צבע נוזלי את הדגים ואת הציפורים - "יש מאין".

יום שישי – בריאת האדם

בשיעורי "מפתח הל"ב" וכישורי חיים – הילדים האזינו לסיפור על "האיש הירוק", שכתב יהונתן גפן, חיברו בקבוצות המשך לסיפור, יצרו את הדמויות והציגו בפני חבריהם בדרך שבה בחרו את התוצר (המחזה, תיאטרון בובות, ספר גדול וכו').

קבלת שבת – מפגש מסכם - שבוע הבריאה הסתיים בקבלת שבת חגיגית, בהשתתפות כל תלמידי השכבה. במפגש נערך שולחן ועליו סמלים המאפיינים את השבת על-פי המסורת, הילדים האזינו לסיפור, שרו שירי שבת וסיכמו את השבוע שחלף.

רב תחומיות בחטיבה הצעירה - תשע"ז - עולים כיתה

בשנת תשע"ז אנו ממשיכים בפיתוח התכנית הרב-תחומית ו"עולים" כיתה. לאור למידה, יישומים והפקת לקחים מהשנה שעברה העמקנו בבחירת התמות, תוך הסתכלות תלת-שנתית ומתפתחת. 

כמה מהעקרונות שהובילו אותנו בבחירה:

• התמות יתאימו לשלב ההתפתחותי של הלומדים וישרתו אותם התפתחותית.
• התמות יאורגנו: מהפשוט למורכב; מהמוחשי למופשט.
• התמות יהיו בעלות ערך, ינבעו מתכנית הלימודים של משרד החינוך, יהיו משמעותיות לחיי הלומדים ומעניינות.
• יאפשרו יצירת מפת מושגים עשירה ומאתגרת.
• התמות יעוררו את הלומדים להערכה עצמית, להערכה של הזולת ושל העולם.
• ניתן יהיה לגזור מהן מטרות ויעדים ללמידה הנוגעים לתחומים קוגניטיבים, גופניים, רגשיים וחברתיים.
• יעודדו איגום משאבים.
• יזמנו שאלות למורה וללומדים – מה אני יודע? מה אני רוצה לדעת? מה למדתי? (Know, Want, Learn).

בחטיבה הצעירה חלוקת התמות בשנה זו:

שכבת א': אני עם עצמי

מעברים (הכול חדש ואחר)

צורות (הבטים צורניים של שפות, תנועות, צלילים...)

חיבורים (הרכבים שונים של צורות, של יחסים, סיפורים ראשוניים, שימושים ראשוניים בשפות)

שכבת ב': אני עם האחר וביחד

יש מאין (בריאה, יצירה, המצאה, חידוש)

יוצרים קשרים (הפקת משמעות, תקשורת – רובד עמוק יותר של יחסים בין ילדים, בינם לבין הנברא, בינם לבין הנלמד)

סיפור קבוצתי (יצירה קבוצתית, תקשורת קבוצתית)

שכבת ג': אנחנו ביחד ולחוד

מילה (משמעות, השפעה, שפות, תקשורת ברבדים עמוקים יותר)

כולנו בסיפור הזה (העוצמה שבחיבור, הסינרגיה בין התחומים, האנשים, המעשים, הרעיונות).

בסיום כל תמה מתקיים אירוע שיא שמהותו מפגש לימודי בין תחומי או רב תחומי, במהלכו התלמידים מיישמים את אשר למדו וחוו במהלך ההתנסות הלימודית עם התמה והם נדרשים גם ליישום חדש, המתכלל הבנות מתחומי הדעת השונים ומדרכי הלמידה השונות. עבור התלמידים זו חגיגה של למידה וידע ועבור צוות המורים מפגש השיא מהווה למידה על למידה – באמצעות יישומי התלמידים הם מתבוננים באופן רפלקטיבי על תכנון ההוראה שלהם ועל תוצרי ההוראה.

לאחר למעלה משנה של הוראה ולמידה בגישה רב תחומית ניתן לחוש בחדרי הכיתות ובחדר המורים אוירה רעננה, יצירתית ומלאת תשוקה ללמידה.

"כולנו בסיפור הזה" - סיום תמה שלישית

בשבוע זה אנו מציינים את סיומה של התמה השלישית לשנה זו "כולנו בסיפור הזה", ממש בסמוך לחג השבועות.

אנו מסכמים ומציגים את הביכורים שלנו – ביכורי תהליכי הלמידה הבינתחומיים המשקפים את תהליכי הלמידה המעניינים ומאתגרים שנבנו על ידי צוות מורי החטיבה הצעירה בזיקה לתמה השלישית - כל תהליך והסיפור שלו – והטנא מלא כל טוב(:

כחלק מהשינוי שאנו עוברים בפיתוח הפדגוגי בחטיבה הצעירה, גם האירועים שלנו מושפעים מכך.

לפיכך, חג השבועות יצויין השנה באופי שונה מזה שהיה נהוג -

במהלך השבוע הנוכחי יסכמו תלמידי שכבות א-ב את תהליכי הלמידה הבינתחומיים וחבריהם יכנסו לצפות בהם באירועי השיא השונים.

בנוסף לשיעורי הסיכום תתקיים בלובי החט"צ תערוכת תוצרים נייחים, גם הם פרי תהליכי הלמידה הבינתחומיים – סיפורים שכתבו תלמידי שכבת כיתות א' וספרים דיגיטליים שכתבו ויצרו תלמידי שכבת כיתות ב' – התוצרים הנייחים יוצגו בלובי החט"צ מיד לאחר חג השבועות במהלך שבועיים. אתם מוזמנים לבוא ולהתרשם.

ביום שישי, 10.6.16, בשעה 8:30 נציין  את חג השבועות בטקס קצר בחצר החטיבה הצעירה ובסיומו הרקדה. הילדים יגיעו לבושים לבן, ומי שרוצה יעטור זר לראשו(:

לאחר מכן, כל כיתה תערוך ארוחה חגיגית ברוח שבועות במסגרת כיתתית.

להלן תקציר תהליכי הלמידה הבינתחומיים שהתקיימו בשליש האחרון – הביכורים שלנו(:

שכבת כיתות א

שפה ומחול – סיפורים, בכתיבה ובריקוד, בהשראת דמויות מתוך ציור.

המורות המובילות: ניקי, טובי ומורן

נקודת המוצא לתהליך הייתה צילומים של הילדים ה"מספרים" חוויה אישית. באמצעות הצילומים למדו הילדים את רכיבי הסיפור: הרקע - זמן, מקום ודמויות, והעלילה – בעיה, הסתבכות, פתרון וסיום. הילדים הביעו עצמם בע"פ ובכתב. בהמשך התבוננו הילדים בציורים מהאמנות הנאיבית ואפיינו באמצעותם דמויות - סיפור הדמות מנקודת מבטם של התלמידים, איפיון תנועתי של הדמות ויציאה לפעולה/תנועה/הבעה מתוך הדמות. במחול נעשה חיבור למשחקי ילדות המופיעים בציורים.

באירוע השיא יציגו הילדים סיפור במחול – יצירת אינטראקציה תנועתית בין הדמויות. חיבור בין התנועה המשחקית כפי שהיא מופיעה בציורים לשפת המחול. במקביל תוצג תערוכה של סיפורים עלילתיים שנכתבו על ידי הילדים, בהשראת הציורים ובהתייחס לאיפיון דמות.

שפה ותיאטרון – כותבים סוף להצגה

מורות מובילות: טובי ונורית

בשיעורי התיאטרון  המחיזו הילדים קטעים קצרים בהשראת ציור נאיבי של רוסו, כאשר כל תלמיד יצר סוף משלו לסיפור.

תוצרי השיא כוללים תצלומים משיעורי תיאטרון וסופי הסיפורים האישיים שכתבו התלמידים בשיעורי השפה. התוצרים יוצגו בתערוכה בלובי החט"צ.

חשבון וחינוך גופני – סיפורים חשבוניים

מורות מובילות: ניקי, טובי ומיכל שטגמן

בשיעורי החשבון למדו הילדים את נושא ה"בעיות המילוליות" – סיפורים חשבוניים.

בשיעורי החנ"ג עבדו הילדים לאורך השנה על מיומנויות שונות כמו כדרור, מסירות כדור,  קפיצות לסוגיהן, משחקי כדור, בדגש על אינטראקציות חברתיות.

בתחילת התהליך פעלו הילדים בתחנות הספורט השונות ותרגלו את המיומנויות שנלמדו. במהלך הפעילות צולמו הילדים והתמונות פותחו והוצגו בפניהם בשיעור חשבון. בשלב הבא כתבו הילדים סיפורים חשבוניים בהתאם למוצג בתמונות.

באירוע השיא פועלים הילדים בתחנות השונות בהתאם לסיפורים השונים שכתבו חברי הכיתה האחד על השני.

שכבת כיתות ב'

פלסטית, מחול וכישורי חיים – סיפורי בעלי חיים כמשל לסיפורים מחיי התלמידים בהפסקה – דגש על תהליכים חברתיים – רגשיים,

מורים מובילים: מיטל, מיכל ישעיהו, יעל, אייל, אסנת ושושנה

בשיעורי כישורי חיים עסקו הילדים באיפיון טריטוריות בחלל החטיבה הצעירה המשמשות את התלמידים בהפסקות, באמצעות תצפיות, איסוף נתונים והסקת מסקנות, שהובילו לשיח סביב השאלות: מה מזמן המקום? אילו פעילויות וסוגי אינטראקציות חברתיות מתקיימות בו? אילו דילמות חברתיות צצות? כיצד מתמודדים עם הדילמות? ועוד.

במקביל, בשיעורי הפלסטית והמחול, איפיינו הילדים תכונות וסוגי טריטוריות של בע"ח שונים (זברה, ברווז, אריה, צפרדע וקוף); בפלסטית יצרו סמלים המאפיינים את הדמויות וייצוגים סמליים לטריטוריות, בהלימה לאמנות מינימליסטית, התלמידים עיצבו טריטוריות במרחבי החטיבה הצעירה לחמשת סוגי בע"ח.

בשיעורי המחול חוברו משפטים תנועתיים לכל בע"ח בהלימה לאיפיונו ולטריטוריה בה הוא חי.

באירוע השיא יצפו תלמידי הכיתות האחרות במשפטים התנועתיים של החיות השונות בטריטוריות שלהן, תוך תיווך מילולי הקושר את הנצפה אל חיי התלמידים במהלך ההפסקות. לכל טריטוריה יכנסו בע"ח מטריטוריה אחרת ויבצעו את המשפט שלהם יחד עם תושבי הטריטוריה, במטרה לדמות סיטואציה חברתית בה ילד מנסה להיכנס לתוך אינטראקציה קיימת. התצפית תלווה בתיווך של המורה (שאלות לתושבי הטריטוריה, לזר שנכנס ולצופים).

אמנות פלסטית ומוזיקה – התהוות סיפור רובד על רובד

מורות מובילות: עירית, איוונה, ענת ותמר

בשיעורי הפלסטית – מהדף החלק עם רקע אחיד נערמות השכבות החושפות בהדרגה סיפור (ג'ונגל).

בשיעורי המוזיקה – בעקבות האזנה למבחר יצירות למדו הילדים את המונח אונומטופיאה - מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן, תוך לימוד טכניקות שונות של נגינה והפקת צלילים המייצגים קולות של בע"ח ותופעות טבע באמצעות החליליות.

באירוע השיא - תהליך היצירה באמנות הפלסטית מוקרן לאחר שנערך בסרט וידאו ובמהלך הקרנתו  מנגנים התלמידים בחליליות בהתאם למתרחש בהתהוות היצירה. רובד על רובד וכתגובה להתהוות הסיפור המצויר, נוספים קולות, צלילים ונגינה המוסיפים רבדים לציור-סיפור.

מוזיקה ותיאטרון – מהמוסיקה לסצינות תיאטרליות

מורות מובילות: עירית, איוונה ונורית

בעקבות הלמידה שעסקה במונח אונומטופיאה – הוקלטו הילדים כאשר הם מפיקים צלילים ומנגנים  משפטים מוסיקליים המייצגים קולות של בע"ח ותופעות טבע. כל קבוצה בתיאטרון קיבלה הקלטה של קטע מוסיקלי, אשר היווה השראה רעיונית לנושא ההצגה.

באירוע השיא יודגם שימוש במוטיב מוסיקלי כאלמנט מרכזי (השראתי) בהצגה – סצנות תיאטרליות קצרות.

שפה ומוזיקה – סיפורי משל דיגיטליים

מורות מובילות: מיטל, מעיין, ליאת ונעמה

בשיעורי שפה התלמידים כותבים ויוצרים ספרים דיגיטליים, בנושא משלים.

בשיעורי המוזיקה לומדים הילדים להלחין קטעים מוסיקליים בהתאמה לבעלי החיים המופיעים בסיפור שכתבו. הלחן מלווה את הספר הדיגיטלי.

הספרים שיצרו יוצגו בלובי החטיבה הצעירה.

שפה ותיאטרון – המחזת משל וכתיבת סוף אישי, אחר.

מורות מובילות: רוני אברהם, רוני שני ונורית

בשיעורי השפה הכירו הילדים סיפורי משלים. משל "הצב והארנב" הפך למחזה בשיעורי התיאטרון. העבודה בשיעורי התיאטרון סייעה באפיון הדמויות המופיעות במשל. בשיעורי השפה חיברו הילדים סוף משלהם לסיפור.

"נקודה, קו, צורה" – יום שיא – שכבת כיתות ב'

היום התקיים יום השיא השני, של שכבת כיתות ב', בזיקה לתמה "נקודה, קו, צורה".

באירוע זה השתתף כל ילד בשתי סדנאות, אשר שיקפו תהליכי למידה בינתחומיים, שנלמדו במהלך השליש האחרון.

הסדנאות:

חינוך גופני וחשבון – בסדנא זו חקרו הילדים את לוח המאה וגילו בחקירתם חוקים מתמטיים מעניינים, פעולות שהתבקשו לבצע תוך שילוב מושגים של התמצאות במרחב ומיומנויות משחק בכדור הנלמדות בשיעורי החינוך הגופני. בנוסף, נבנה מסלול מכשולים, אשר באמצעותו תרגלו הילדים פתרון בעיות מילוליות.

דוגמאות למשימות בלוח המאה:

*עימדו בטורים אי-זוגיים. מתחו חבל מהמספר בראש הטור לסופו. גלגלו כדור ביניכם.

*עמדו על האלכסון העובר בין 1-100. אילו מספרים נמצאים על אלכסון זה? מה מיוחד בסדרה שנוצרה?

*כדררו את הסכום  ספרות המספר. כדררו את הפרש הספרות. העבירו את הכדור במסירות בין המספר הגדול בין יותר לקטן ביותר.

דוגמאות למשימות במסלול המכשולים, הבנוי מקונוסים וסולם חבלים:

התלמידים קיבלו סיפור חשבוני שבו תשובה הכתובה על אחד הקונוסים, על התלמידים להגיע אל התשובה הנכונה הרשומה על גבי הקונוס תוך כדי כדרור הכדור.

שלב שני - הסולם. התלמידים יקבלו סיפור חשבוני ועליהם יהיה לקפוץ לתשובה הנכונה.

שלב שלישי - התלמידים יקלעו כדור לסל (חישוק).

מחול ומוסיקה (חלילית)

בתהליך הלמידה נחשפו הילדים כנקודת מוצא לתהליך הלמידה הבינתחומי לצופן המורס, המורכב מנקודות וקווים. הילדים למדו על אודות הצופן המקורי, והכירו את הצופן שפותח לאותיות השפה העברית.

בשיעורי החלילית למדו הילדים לנגן צלילים קצרים וארוכים בסולמות שנלמדו מראש ובשיעורי המחול התנסו בתנועה של נקודות וקווים – ישרים ועקומים, לצלילי מוזיקה מתאימה. בשלב מאוחר יותר למדו הילדים לייצג בנגינה ובתנועה אותיות על פי שפת המורס העברי ובהלימה לנקודות והקווים המרכיבים אותן.

לדוגמא: האות פ: * ___________  ____________ *

מפתח (במוסיקה ובמחול): 

* = נקודה = צליל קצר = תנועה קצרה , קטנה , מהירה .

_______ = קו = צליל ארוך = תנועה ארוכה נמשכת ,ישרה או מפותלת.

במהלך הסדנא התנסו הילדים לסרוגין בתנועה/נגינה של קווים ונקודות בתחילה באופן חופשי ואח"כ על פי מילים הנגזרות מן המילה "משפחה", כמו למשל: שמח, חמש, שפה, מה, וכו'. הילדים אף ערכו "חידות" זה לזה בתנועה ובמחול – נגנו/נעו את המילה ושאר הילדים ניחשו מהי המילה.

אמנות פלסטית:

סדנא זו התבססה גם היא על הידע שרכשו הילדים בזיקה לשפת המורס, והתבססה על הלמידה שהתקיימה בשיעורי המחול והחלילית. רכיבי המילה "משפחה" תורגמו לאותות המורס באמצעות צורות של קווים ועיגולים, תוך שימוש בקומפוזיציות שונות: דינמית, סטטית ועוד. הילדים בחרו על איזה רקע לעבוד (שחור או לבן), ובכך יצרה המורה זיקה לעבודות קודמות שלהם בלמידה על אודות יצירתו של האמן קנדינסקי וקומפוזיציות שהתנסו בהן.

מוסיקה (תכנית "מפתח" - האזנה) ופלסטית –

שיתוף הפעולה התבסס על הבלט רומיאו ויוליה מאת סרגי פרוקופייב. בשיעורי מוסיקה למדו הילדים את ה"גבוט" מתוך הבלט של פרוקופייב. במהלך השיעורים הושם דגש על הצורה של היצירה (אורך המשפטים), הקצב שלה ושינויי הטמפו. על מנת להפוך את היצירה ליותר נגישה עבור הילדים, למדו הילדים משחק עם כוסות חד-פעמיות, לפיו יושבים במעגל ומעבירים את הכוסות מאחד לשני בהתאם לקצב ולצורה של המוסיקה. באמצעות המשחק יצרו הילדים סוג של "ריקוד עם כוסות".

בנוסף ללימוד היצירה, למדו הילדים על עבודה בשיתוף פעולה, המורכבות שלה, וההשפעה הגדולה של היחיד על התוצר הסופי (אם רק אחד מהם לא משתף פעולה, כל "ריקוד הכוסות" לא יכול להתקיים).

תחום האמנות הפלסטית בא לידי ביטוי ביצירת משטח עבודה גדול מנייר. מסביב למשטח העבודה ישבו הילדים עם כוסות טבולות בצבע. הילדים ביצעו את "ריקוד הכוסות" על משטח העבודה, וע"י כך ציירו למעשה את התנועות שלהם בהתאם למוסיקה.  

הסדנא שהתקיימה היום התבססה על התוצרים שיצרו הילדים בשיעורים הנ"ל. לילדים זומנו חומרי יצירה נוספים המייצגים נקודות וקווים ובאמצעותם יצרו הילדים פרטיטורה משלהם, שאת סמליה למדו בשיעור. הילדים שרו את היצירה שיצרו בהלימה לייצוג של נקודות וקווים, כפי שהם באים לידי ביטוי בפרטיטורה.

שפה ותיאטרון

הבסיס המשותף לסדנא זו היה התבנית הסיפורית, אותה מכירים הילדים משיעורי השפה ובאים לידי ביטוי בשיעורי התיאטרון שם לומדים הילדים על תאטרון סיפור והקשר בין דמות המספר לשחקנים.

במהלך הסדנא חולקו הילדים לקבוצות על פי רכיבי התבנית הסיפורית (זמן, מקום, דמויות, בעיה, פתרון...) על הילדים היה לתאר במילים ולהציג באופן תיאטרלי את הרכיב שקיבלו. למשל, הרכיב "מקום" דרש מהם לתאר מקום : בשדה פרחים גדול ורחב ידיים היו הרבה פרחים צבעוניים. תלמיד אחד היה המספר והשאר הציגו את הרכיב למשל: הפרחים.

לאחר שכל הקבוצות סיימו לתכנן, כל קבוצה הציגה ותיארה את הרכיב שלה. בסיום הפעילות הוצגו כל הרכיבים ברצף לכדי סיפור שלם.

הרכיבים ייצגו את הנקודות, רצף הרכיבים היה הקו והסיפור השלם הוא הצורה. ביצוע הפעולה על הבמה היא נתינת צורה למילים שהן הקווים.

שפה ומוסיקה

הפעילות בסדנא עסקה בכתיבת שירים במטרה להעשיר את אוצר המילים.

אחד מהיעדים בשיעורי השפה הוא העשרת אוצר המילים של התלמידים. במהלך שיעורי השפה עסקו הילדים בהרחבת אוצר המילים בדרכים מגוונות. יעד נוסף הוא הכרתן של סוגות שונות על מאפייניהן. הסוגה בה התמקדו בתהליך הלמידה הייתה "שיר".

בשיעורי המוסיקה לומדים הילדים להבחין בין סגנונות מוסיקה שונים (ג'אז, פופ, רוק), מקצבים שונים, התאמת מילים ללחן מובנה, הלחנה לפי צורה מוזיקאלית, או סגנון.

בסדנא זו עסקו הילדים במעבר מנקודה לצורה -  מהמילה השפה ליצירה מוזיקלית.

כל קבוצה קיבלה מחסן מילים ממשלב גבוה (נמנמת, כעך, ליש ועוד), שנלמדו בשיעורי השפה. כל קבוצה כתבה פירוש למילים שקיבלה והתבקשה לכתוב מהן שיר קצר - שני בתים ופזמון. בתום כתיבת השירים, כל קבוצה הציגה את השיר שכתבה על פי סגנון מוזיקלי שבחרה והתאימה מנגינה בהתאם (המנגינות הן מנגינות שהילדים הכירו מבעוד מועד בתהליך הלמידה שהתקיים בשיעורי המוסיקה). הילדים נדרשו לחשוב כיצד להתאים את המילים והתוכן למנגינה המתאימה להם. בסיום הסדנה, כל קבוצה הופיעה בפני שאר הקבוצות עם השיר שלה.

אני רוצה להודות לצוות המורים על כניסה להרפתקה של התחדשות תכנית הלימודים, ועל שיתופי הפעולה המקוריים, אשר גורמים להם להתחדש וללמוד דברים חדשים על עצמם, אחד על השנייה ועל תחומי הדעת המגוונים.

איריס