יום שבת, 19 בנובמבר 2016

שכבת כיתות ב' - תמה ראשונה: "יש מאין"

במסגרת הלמידה הרב תחומית המתקיימת בשכבת כיתות ב', בזיקה לתמה "יש מאין", אנו נמצאים בעיצומו של "שבוע הבריאה".

במהלך החודש האחרון שיתפו המורים המלמדים בשכבה זו האחד את השנייה בנושאי השיעור אותם הם צפויים להעביר בהלימה לימי הבריאה השונים. המורים התייחסו זה לרעיונותיו של זו וביחד יצרו תצרף מרתק.

הלכה למעשה, במהלך כל יום התקיימה השבוע למידה סביב יום הבריאה הרלבנטי, שהתמקדה בהיבטים שונים של מושא הבריאה. בדרך זו אנו מבנים אצל הלומדים רשת מושגית שמטרתה לעבות את הלמידה, להגיע להבנות חדשות ולאפשר ללומדים ליצור קשרים בין תחומי ידע שונים סביב אותו מושג/נושא.

בפתיחת כל יום קראו הילדים את הפסוקים הרלבנטיים ליום הבריאה ובסיכום כל יום התקיים בכיתה שיח רפלקטיבי, שמטרתו לסייע לילדים לבדוק מה היה ידוע, מה היו רוצים לדעת ומה למדו – כיצד ה"אין" הופך ל"יש".

להלן מספר דוגמאות הממחישות את דרך הלמידה שתוארה לעיל:

יום הבריאה הראשון – "מבדיל בין חושך לאור"

בתיאטרון – שיחקו הילדים במשחק "תוהו ובוהו" - משחק בו הילדים עצבו בקבוצה, באמצעות הגוף, "מפץ גדול", אשר יצר שתי קבוצות - אור וחושך. החיבור לעולם התיאטרון התקיים בשיח שעסק בהפרדה בין קהל ובמה, ובבניית תפאורה - חלוקת החלל שעל הבמה.

במחול - הילדים יצרו "תוהו ובוהו" באמצעות תנועת גוף. מתנועה במרחב האישי והציבורי ללא הנחייה, ליצירת "סדר" על ידי מעבר לתנועה מונחית. לסיכום התקיים שיח על ההשלכות שיש להנחייה על הגוף ואופן תנועתו.

במוסיקה - תכנית "מפתח"- הילדים האזינו ליצירה "הבריאה", שהלחין יוזף היידן. בעקבות ההאזנה הכירו הילדים את המושג "אורטוריה" ומושגים מעולם המוסיקה הקשורים בו: תזמורת, מנצח, אריה, רצ'יטטיב, טוטי, שלישייה, סולו, ליווי ומוסיקה עתיקה.

בכישורי שפה – הילדים קראו טקסט מידעי על תומס אלווה אדיסון, ממציא הנורה, ותרגלו מיומנויות עבודה עם טקסט מידעי. לסיום התקיימה פעילות חווייתית בזוגות בחצר ובה ציירו הילדים זה את צלו של חברו.

בחינוך גופני עסקו הילדים במושגים "מוביל" ו"מובל". הילדים עבדו בזוגות על אופני התקדמות שונים, פעם כמוביל (האור) ופעם כמובל, כאשר עיניו של "המובל" קשורות במטפחת (חושך) ועליו להישמע להנחיות המוביל. תפקידו של המוביל היה לסייע בידי המובל להצליח במשימה.


 יום הבריאה השני – המים (הפרדה בין מים לשמים)

בשפה קראו הילדים טקסט מידעי "מדוע משתנה צבע השמים בשעות היום השונות". הטקסט זימן למידה על סוגי עננים והשתנות צבע השמים. בהמשך הילדים יצאו לחצר לתצפית בשמים, כתבו (כתיבה תיאורית – שימוש בשמות תואר) וציירו את השמים.

במדעים – התמקדו הילדים בהסבר המדעי שעסק בסיבות לשינוי צבע השמיים.

במוסיקה האזינו הילדים ל"מוסיקת מים" מאת טקמיצו, ובהיבט המוסיקלי ערכו
השוואה בין "עצירות"/הפרדות ביצירות שונות - עצירה פתאומית לעומת מעבר חלק.

באמנות פלסטית יצרו הילדים בזוגות עבודה משותפת כאשר כל אחד מהילדים יצר מכיוון אחר של גיליון העבודה את המים שלו (ים/שמים) במגוון חומרים. קבוצה אחרת ציירה את השמיים תוך התייחסות לגוונים השונים והטכניקות הנדרשות ליצירתם.


יום הבריאה השלישי – היבשה והצומח

בשיעור מדעים נערכה פעילות הנבטה לאחר שהילדים קראו את הסיפור "סיפורו של זרע". זהו סיפור קצר המתאר את חייו של זרע מרגע ששותלים אותו ועד לנביטה. הילדים ציירו את השלבים השונים במחברות ולאחר מכן עבדו בקבוצות והכינו צלחות להנבטה של שעועית/חומוס וכו'. הילדים עבדו על פי ההנחיות וגילו שהנביטה אינה מידית, אלא תהליך. במהלך הימים הבאים ערכו הילדים תצפיות ודווחו בעקבותיהם על תהליך הנביטה.

בשפה עסקו בנושא מתחום הלשון - שורש ומשפחות מילים (הקבלה בין שורש של צמח לבין שורש של מילה). הפעילות התקיימה בחצר - פעילות משותפת שכבתית. הילדים קיבלו פרחים מסול, כאשר במרכז הפרח כתבו שורש של מילה ועל עלי הכותרת כתבו מילים השייכות לאותה משפחת מילים. הפרחים הושחלו על חוטי דיג עם חרוזים צבעוניים – כך יצרו מובייל דמוי צמח ועליו משפחות מילים.


יום הבריאה הרביעי – בריאת המאורות

בשיעור תיאטרון הציגו הלומדים את המאורות הגדולים והקטנים בדרכים יצירתיות באמצעות אביזרים, שימוש בפנסים והחשכת החדר. פעילות זו זימנה שיח על אודות תפקיד התאורה בתיאטרון.

במחול עסקו הילדים בשלושה מושגים המשותפים למאורות ולתנועה:
גודל – השמש יצג תנועה גדולה, הירח תנועה בינונית והכוכבים תנועה קטנה.
תנועה – סיבוב במקום, האחד סביב השני וכו'.
השפעה – כיצד תנועה אחת משפיעה על האחר. הילדים התנסו בתנועה בדרכים שונות ובגדלים שונים וראו את ההשפעה של התנועות על הנוכחים במרחב המשותף.

בשפה – קריאת טקסט מידעי "הנחיתה הראשונה על הירח".


יום חמישי - בריאת הדגים והעופות

בשיעור שפה הכירו הילדים את תכונתו של דג הסלמון השוחה נגד הזרם והקשר לביטוי "שוחה נגד הזרם".  בשיעור בחנו כיצד הפכה עובדה מדעית לביטוי שגור. בשיעור התמקדו בבעלי החיים הימיים. הילדים למדו את הביטוי "לשחות נגד הזרם" – מה מקור הביטוי (דג השלמון הידוע בתכונתו לשחות נגד הזרם לטובת צאצאיו), מה פירושו ומתי נכון להשתמש בו (התנסות בדוגמאות). לסיום התנסו הילדים ביצירת דג מקיפולי נייר (אוריגמי).

במדעים התמקדה הלמידה בעופות והתמקדה בציפורים הנודדות - תופעה האופיינית לעונת הסתיו, העונה הנוכחית. הילדים למדו על מסלול הנדידה של הציפורים, הסיבות לנדידה, המבנים השונים בהם נוהגות הציפורים לנדוד ואף חשבו מה הציוד הנדרש כאשר יוצאים לתצפית בציפורים הנודדות ובאילו שעות ביום יוכלו לצפות בהן.

באמנות פלסטית - ציירו מתוך כתם מקרי של צבע נוזלי את הדגים ואת הציפורים - "יש מאין".


יום שישי – בריאת האדם

בשיעורי "מפתח הל"ב" וכישורי חיים – הילדים האזינו לסיפור על "האיש הירוק", שכתב יהונתן גפן, חיברו בקבוצות המשך לסיפור, יצרו את הדמויות והציגו בפני חבריהם בדרך שבה בחרו את התוצר (המחזה, תיאטרון בובות, ספר גדול וכו').

קבלת שבת – מפגש מסכם - שבוע הבריאה הסתיים בקבלת שבת חגיגית, בהשתתפות כל תלמידי השכבה. במפגש נערך שולחן ועליו סמלים המאפיינים את השבת על-פי המסורת, הילדים האזינו לסיפור, שרו שירי שבת וסיכמו את השבוע שחלף.


יום שישי, 18 בנובמבר 2016

רב תחומיות בחטיבה הצעירה - תשע"ז - עולים כיתה

בשנת תשע"ז אנו ממשיכים בפיתוח התכנית הרב-תחומית ו"עולים" כיתה. לאור למידה, יישומים והפקת לקחים מהשנה שעברה העמקנו בבחירת התמות, תוך הסתכלות תלת-שנתית ומתפתחת. 

כמה מהעקרונות שהובילו אותנו בבחירה:
  • התמות יתאימו לשלב ההתפתחותי של הלומדים וישרתו אותם התפתחותית.
  • התמות יאורגנו: מהפשוט למורכב; מהמוחשי למופשט.
  • התמות יהיו בעלות ערך, ינבעו מתכנית הלימודים של משרד החינוך, יהיו משמעותיות לחיי הלומדים ומעניינות.
  • יאפשרו יצירת מפת מושגים עשירה ומאתגרת.
  • התמות יעוררו את הלומדים להערכה עצמית, להערכה של הזולת ושל העולם.
  • ניתן יהיה לגזור מהן מטרות ויעדים ללמידה הנוגעים לתחומים קוגניטיבים, גופניים, רגשיים וחברתיים.
  • יעודדו איגום משאבים.
  • יזמנו שאלות למורה וללומדים – מה אני יודע? מה אני רוצה לדעת? מה למדתי? (Know, Want, Learn).

בחטיבה הצעירה חלוקת התמות בשנה זו:

שכבת א': אני עם עצמי
מעברים (הכול חדש ואחר)
צורות (הבטים צורניים של שפות, תנועות, צלילים...)
חיבורים (הרכבים שונים של צורות, של יחסים, סיפורים ראשוניים, שימושים ראשוניים בשפות)

שכבת ב': אני עם האחר וביחד
יש מאין (בריאה, יצירה, המצאה, חידוש)
יוצרים קשרים (הפקת משמעות, תקשורת – רובד עמוק יותר של יחסים בין ילדים, בינם לבין הנברא, בינם לבין הנלמד)
סיפור קבוצתי (יצירה קבוצתית, תקשורת קבוצתית)

שכבת ג': אנחנו ביחד ולחוד
מילה (משמעות, השפעה, שפות, תקשורת ברבדים עמוקים יותר)
כולנו בסיפור הזה (העוצמה שבחיבור, הסינרגיה בין התחומים, האנשים, המעשים, הרעיונות).

בסיום כל תמה מתקיים אירוע שיא שמהותו מפגש לימודי בין תחומי או רב תחומי, במהלכו התלמידים מיישמים את אשר למדו וחוו במהלך ההתנסות הלימודית עם התמה והם נדרשים גם ליישום חדש, המתכלל הבנות מתחומי הדעת השונים ומדרכי הלמידה השונות. עבור התלמידים זו חגיגה של למידה וידע ועבור צוות המורים מפגש השיא מהווה למידה על למידה – באמצעות יישומי התלמידים הם מתבוננים באופן רפלקטיבי על תכנון ההוראה שלהם ועל תוצרי ההוראה.
לאחר למעלה משנה של הוראה ולמידה בגישה רב תחומית ניתן לחוש בחדרי הכיתות ובחדר המורים אוירה רעננה, יצירתית ומלאת תשוקה ללמידה.