בשבועיים האחרונים
חגגנו יחדיו את יום המשפחה, באווירה אינטימית, משפחתית, נינוחה(:
יום זה היווה עבורנו
הזדמנות לפתוח בפניכם צוהר לתהליכי הלמידה הרב-תחומיים אותם אנו מבנים זו השנה
השנייה.
כפי שהצגנו בפניכם
בתחילת השנה, חילקנו את השנה לשלוש תקופות. לכל פרק זמן בחרנו תמה, אשר נבחרה בהתאם
לשלב בו נמצאים התלמידים במהלך השנה ובזיקה למיומנויות שהם מפתחים (התמות לשכבת א'
הן: מעברים, צורות וחיבורים). כל תמה מסתיימת באירוע שיא, אשר משקף תהליך
למידה שהתקיים לאורך התקופה.
נקודת המוצא שלנו
בפיתוח תכניות הלימודים הייתה, כי הלמידה הרב תחומית מבנה הבנה עמוקה ורחבה יותר באמצעות
התמה עליה עובדים, ומשכללת באופן הוליסטי את המיומנויות של הילדים ברמה
הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית והתנועתית.
תהליך העבודה של צוות
המורים התבצע בכמה שלבים: בתחילה התבוננו כלל מורי החט"צ בתכניות הלימודים
הדיסציפלינריות שלהם וחשבו כיצד ניתן להתחבר לתמה. בהמשך שיתפו את עמיתיהם בתכניות הלימודים האחד של השנייה וחשבו יחד על
פיתוח תהליכי למידה רב תחומיים, אשר עשויים לסייע בידם לקדם את מיומנויות הלמידה
והחשיבה אצל הלומדים. לסיום, בנו יחד סדנא משותפת שהיא אירוע השיא בה השתתפו
הילדים לאורך התהליך והיום גם אתם לקחתם בהן חלק.
באירוע השיא שהתקיים
היום השתתפה כל משפחה בשתי סדנאות, אשר הדגימו תהליכי למידה רב תחומיים, בזיקה
לתמה צורות, שהתקיימו במהלך השליש האחרון.
הסדנאות:
מחול ומוסיקה – הסדנא
נבנתה סביב שני מושגים מעולם המוסיקה: "סטקטו" ו"לגטו" - שתי
"צורות" נגינה/שירה מוסיקליות מנוגדות (סטקטו – מנותק, לגטו – מחובר) אותם
למדו הילדים תוך כדי רכישת מיומנויות כמו האזנה, שירה, נגינה, הקשבה לאחר ותנועה. המורות
למחול ומוסיקה בנו יחידת הוראה משותפת, כאשר כל תחום דעת העמיק את הבנת המושגים
בזיקה לעולם התוכן אותו הוא מייצג ובמקביל לדיאלוג מתמשך עם תחום הדעת השני.
כך נבנתה
"שפה" חדשה, מעניינת, מאתגרת לפיה ה"סטקטו" – במחול יוצג באמצעות
תנועה קצרה, חדה, ובמוזיקה בצליל חתוך וקצר, וה"לגטו" – במחול יוצג באמצעות
קו מתמשך ובמוזיקה בצליל מתמשך, ארוך.
המורות בחרו סדרת סימנים
ויזואליים מוסכמים ומשותפים, לייצוג המושגים וכך נוצרו תבניות שונות, כמו תבנית המייצגת
רצף של נקודות, תבנית המייצגת קו מתמשך ותבניות המשלבות נקודות וקווים מתמשכים –
רצפים שונים של נקודות וקוים מרכיבים צורות.
בהמשך הבנו המורות קשר
נוסף, בין הסימנים המוסכמים לקטעים מוסיקליים שונים מהיצירה "קרנבל
החיות", אותה למדו במסגרת שיעורי המוסיקה, ויצרו זיקות למושגים הנלמדים.
בשיעורי המחול נדרשו הילדים לאלתר תנועות המתאימות לקטעי המוסיקה השונים ולמקצבים,
בהלימה לסימנים. באופן זה הגיעו הילדים למסקנה, כי הקטעים המוסיקליים המשויכים ביצירה
לאופי ותנועת חיות: צב, ברבור ודג מייצגים "לגטו",
ואילו הקטעים המוסיקליים המשויכים לקנגורו והתרנגול מייצגים "סטקטו".
בשלב הבא הכירו
הילדים את היצירה של בלה בארטוק "ערב בכפר" – הילדים למדו את הצורה
המוסיקלית של היצירה (א-ב, א-ב, א-ב) ובהמשך למדו לשיר את חלק א' ולהקיש באצבעות
את חלק ב'.
במחול היוותה היצירה
שלעיל השראה לעיסוק בתנועות המייצגות את החי והצומח. בחלק א' יצרו הילדים צורות
המורכבות מארבע תנועות ומייצגות "שמש", "עץ",
"חילזון" ושייכו לחלק זה את מקצב ה"לגטו" ואילו בחלק ב'
אילתרו הילדים במרחב תנועות קופצניות וחדות שיצגו את מקצב ה"סטקטו".
בשיעור המשותף יכולתם לראות כיצד הילדים שרים ומתנועעים בחלק א' של היצירה
ו"מנגנים" את חלק ב' של היצירה.
לסיכום הודגם ריקוד
מלא, המתבסס על הלמידה שהתרחשה, לצלילי היצירה שהילדים למדו.
מורות מובילות: מורן
הוכברג (מחול) ונעמה עדן (מוסיקה)
שפה ותיאטרון - בסדנא משותפת אשר התבססה על הלמידה, שהתקיימה
בכיתה בשיעורי שפה ותיאטרון, ועסקה במבנה תקין של משפט. בתהליך הלמידה המילים היוו
את החלקים, והחיבור המשותף של כל החלקים יצר את הצורה – משפט בעל משמעות.
בשיעורי שפה כתבו
הילדים סוגים שונים של משפטים, והתמקדו במשפט פועלי ובו דמות, פעולה ותיאור. בשיעורים
למדו הילדים לכתוב את הפעלים בזמנים שונים, כחלק מהוראת הכתיבה התקינה בכיתה א'.
לדוגמא: הילדים למדו מהי הסיומת של הפועל בגוף ראשון בעבר - למדתי, אכלתי,
קפצתי או למשל סיומת הפועל בגוף שלישי עבר נקבה – חשבה, תכננה,
בנתה וכו'.
בשיעורי התיאטרון המחיזו
הילדים הצגות מתוך תמונות של המחזמר "יום ראשון בפארק עם ג'ורג'" (שנכתב
בהשראת ציורו של ג'ורג' סרה). הילדים התבקשו לחבר משפטים תקינים מבחינה לשונית,
אשר נבעו מתוך פעולות שונות אותן המחיזו. תמונות אלו היוו גם השראה לעבודה בשיעורי
שפה לצורך כתיבת משפטים עם הטיית הפועל בזמנים השונים.
בשלב הבא בשיעורי התיאטרון
הילדים התבקשו לחבר משפטים, כמו שלמדו בשיעור שפה, והיה עליהם להמיר אותם לשפת
התיאטרון, היינו – הדמות במשפט הופכת להיות השחקן, הפעולה במשפט - הבעה פיזית של הפעולה וחיבור משפט שיש לו קשר
לפעולה שנבחרה. לדוגמא: המשפט שחיברו: "ביום שישי נסעתי ברכבת לבקר את
סבתא". על הילדים היה להפוך לדמות שבמשפט (ילד, מבוגר...) ולהמחיז בהתאם למצב
המתואר – ייצוג של נסיעה ברכבת בשילוב אמירת משפט הקשור לחוויה, כמו "למה
הרכבת נוסעת כל כך לאט?".
בשיעור צפיתם בהדגמה כיצד
המשפטים שהילדים חיברו בשיעורי שפה הומרו על ידיהם להמחזות קצרות.
מורות מובילות: מיטל
לפלר / ליאת סולומון / מעיין ויצמן / רוני אברהם / יערית אשרף (שפה)
נורית אייל - תיאטרון
מוסיקה ואמנות פלסטית
– בסדנא זו הציגו המורות המובילות שלבים שונים של תהליך הלמידה
המשותף. תהליך הלמידה הובנה בכל תחום דעת, כאשר כל תחום התבסס על הלמידה שהתקיימה
בתחום הדעת המקביל. ביחד נוצר מארג מעניין ומרתק בשילוב התחומים. בשיעורי המוסיקה
למדו הילדים על החיבור בין מוסיקה לסימנים מוסכמים (התווים) וכיצד ניתן לכתוב
מוסיקה ללא סימנים מוסכמים. הילדים למדו "לשחרר" את המוסיקה מהרכב בלעדי
של צלילים המופקים על ידי מיתרי הקול והחלו ליצור צלילים גם באמצעות הגוף
ו"רעשים" נוספים.
בשיעורים
אלו גם הכירו הילדים יצירות של מלחינים שונים, אשר השתמשו בפרטיטורה גרפית כדי לכתוב
מוסיקה והילדים צפו בביצוע היצירות השונות. במהלך הלמידה הושם דגש על מושגים מתוכנית
הלימודים במוסיקה, כמו "סטקטו", "לגטו" ו"טנוטו".
בשיעורי
האמנות הפלסטית צפו הילדים בסרט המציג פרטיטורות גרפיות (מצ"ב קישור - https://www.youtube.com/watch?v=71hNl_skTZQ) והתנסו
בשיעורי המוסיקה והפלסטית ביצירה של פרטיטורה גרפית.
הדגש שהושם בשיעורים
(המוסיקה והפלסטית גם יחד) היה על תכנון מראש של יצירה מוסיקלית, המשלבת צלילים
שונים ולא בדרך של אלתור. הילדים התבקשו לדמיין את הצלילים ולחפש דרך לייצג אותם
באופן גרפי, בתחילה בצבעי עפרון ואח"כ בפלסטלינה. בשיעורי האמנות הפלסטית
הושם דגש הן על העברת הצורות שצוירו (דו-ממד) לצורות שכוירו בפלסטלינה (תלת ממד)
והן על בחירת הצבעים – הקשר בין הצבע לעוצמת הצליל. כל תלמיד בחר סולם צבעים משלו
בהתאם ליצירה שחיבר.
באחד התרגילים הוצגה
לתלמידים פרטיטורה גרפית ללא המוסיקה ועל הילדים היה ליצור מוסיקה משלהם המתאימה
לנראות המוצגת בפרטיטורה.
בשיעור המשותף הציגו
הילדים את העבודות שיצרו באמנות פלסטית, ואשר נמצאות עדיין בהתהוות. ויחד איתם
התנסיתם בתכנון וחיבור פרטיטורה גרפית חדשה משלכם.
מורות מובילות: איוונה
קיש (מוסיקה) וניצה שפנצר (פלסטית)
במהלך השליש האחרון עסקו
הילדים בתמה צורות בתחומי דעת נוספים וגם שם התקיימו שיתופי פעולה
מעניינים:
חשבון ואמנות פלסטית –
בשיעורי החשבון למדו
הילדים את המושגים "שלם" ו"חלקים" בעשרת הראשונה. מושגים אלו
מלווים את הילדים גם במהלך היכרות עם מבנה העשרת השנייה ומסייעים בהבנת הנושא.
בשיעורים אלו מזמנים לילדים משימות לפיתוח החשיבה המתמטית והחשיבה היצירתית תוך ניסיון
לקשר את השלם לצורה המורכבת מחלקים.
בשיעורי האמנות
הפלסטית הכירו הילדים את יצירותיו של האמן וסילי קנדינסקי (שציוריו מאופיינים
בנקודות, קוים וצורות) ואת המושגים "אימפרוביזציה", "השראה"
ו"מופשט".
החיבור בין שני תחומי
הדעת הקיים בסמוך לחג טו' בשבט – בשיעור זה התבוננו הילדים ביצירות שונות של
קנדינסקי, כל ילד יצר פרח בהשראת יצירותיו, בו היה עליו לשלב את המושגים
"שלם" ו"חלקים" באופן ישיר או מופשט, כל אחד לפי בחירתו.
הפרחים כולם מוקמו על
עץ שקדיה כיתתי - הצורה
מורות מובילות: ליאת
סולומון (חשבון) , ניצה שפנצר וענת עסיס (פלסטית)
אמנות פלסטית:
במסגרת התמה צורות
ציירו הילדים ציורים, המורכבים מצורות גיאומטריות, דרך הפשטה של דימויים מוכרים
מעולמנו לידי דימוי המורכב מצורות הנדסיות בסיסיות, כגון: משולשים, מרובעים
ועיגולים.
בתהליך העבודה נשאלו
שאלות כמו – האם צורה וצבע יכולים להביע רגש? האם ארגון בקומפוזיציות שונות של
צורות פשוטות כמו מלבנים יכולים להעביר תחושה? האם לצורה יש צליל?
הילדים יצרו
בעבודותיהם ביטוי גרפי לשירים של בובי מקפרין אותם שמעו ושרו בשיעורים והתבקשו
להתייחס לתחושה האישית שעלתה בהם בעקבות האזנה למוסיקה, למלודיה ולמשמעות השיר.
בהמשך יצרו הילדים
עבודות בהן הציגו כתמי צבע, פלטה, משטח עליהם הונחו צבעי העבודה לציור. הילדים
הכינו שני סוגי פלטה לשני ציורים. ההנחייה בציור הראשון הייתה לספר ולחשוב על
אירוע מרגיע, דבר מה הנותן לנו שקט ושלווה וכך הציור נעשה בהנחות מכחול איטיות
ובפלטה ניתן לעיתים לראות ולהרגיש את הרוגע בה העבודה נעשתה. ההנחייה בציור השני
הייתה לספר ולחשוב על אירוע תוסס, אירוע שגורם לנו להיות במרץ. בפלטה זו יופיעו
משיכות המכחול המהירות, ערבובי הצבע וההרגשה החפוזה בה צוירו העבודות. כאן הייתה
לתלמידים הזדמנות לקשר בין מוסיקה, תנועה וציור אשר בכולם יש קצב, רגש ומגוון
אנרגיות.
עבודה נוספת – פסלי נייר
אלומיניום וחומר, המשאירים חותם של הפעולות שלנו. הצורות מורכבות מפעולה של
הילדים, צורה של טביעת כף רגל על גבי החומר או הנפח אותו הגוף תופס. מטרתה של
עבודה זו היה לבחון צורות וסימנים בסביבתנו, שעצם הופעתם מעבירה עמדה או תחושה
שונה.
מורה מוביל: אייל כץ
(פלסטית)
לאחר הסדנאות רקדנו
ריקודי עם בהנחייתה של מיכל שטגמן, המורה לחינוך גופני, וסיימנו בהתכנסות
כיתתית – משפחתית ובה שרנו מחרוזת שירי משפחה והענקנו שי קטן למשפחה שהכינו הילדים
בהשראת הלמידה שהתקיימה בשיעורי השפה.
אני רוצה להודות
לצוות המורים על פיתוח יחידות הוראה ושיתופי פעולה מקוריים, אשר גורמים להם להתחדש
וללמוד דברים חדשים על עצמם, אחד על השנייה ועל תחומי הדעת המגוונים.
שלכם,
